תקווה וגבורה - כחוט השני שפתותייך
שני חוטים יש.
יש פתיל תכלת. התכלת כידוע דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד ועל כן פתיל התכלת נשלח אלינו מלמעלה להזכיר לנו לחבר ליבנו אל היושב במרומים במהלך היומיום.
אך יש גם חוט שני, חוט השני.
בצבעו הוא דומה לאדם, דומה לדם, דומה לשפתיים ממללות תפילה, דומה לגעגוע, לכאב חי מפלח.
חוט השני סופג מהלמטה את היאוש המאכל ומעלה אותו לשמיים בקו ישיר של תקווה.
חוט השני מצליח לצאת מהתהום הכי אפלה ולדרוש מבורא הכל רחמים.
בדרכו, הוא פועם בעורקי לבבות נפולים במשב מרפרף של אמונה ומעורר אותם לשאת עיניהם למעלה, ולצפות לאותם רחמים.
לצפות לאחרית ותקווה.

כמה קשה לשאת את חוט השני, הלא זה לפיד בוער בתוך הלב. אך כמה תקווה הוא נוסך סביבו. כמה אמונה וחיזוק. בזכות נושאו מזדקפים הראשים ובוקעים ניצני עצים ומילים מהוססות של דיצה מעיזות ובוקעות משפתיים חרבות.
חיות מושלכת ארצה מתעוררת וצומחת לאורו.
עיפרון על נייר.
בהשראת דיצה אור
ובתפילה לישועה שלמה לאבינתן בן דיצה תרצה עם שאר החטופים עוד היום בעזרת ה׳
Commentaires