Chani Cohen Zada all rights reseved. Proudly created with Wix.com

    ושכתי כפי עליך

    September 13, 2018

    ערב אלול שנת ב׳תמח (1311- לספ׳), מדבר סיני, חורב.
    לפני 130 יום יצאו בני ישראל ממצרים, בניסים עצומים. 
    50 יום חלפו, והגענו למעמד הר סיני.
    ביום הזה, בו׳ בסיוון, חווינו מפגש בלתי אמצעי עם האלוקים, קבלת תורתו, וכריתת ברית נצחית
    ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
    וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ 
    (שמות, פרשת יתרו)
    40 יום אחר כך, ביז׳ בתמוז, כבר פישלנו בענק, עם חטא העגל. 
    החטא גרם לשבר נורא 
    ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
    סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ 
    וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
    וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא.
    וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם״
    משה לא מניח לו.
    ה׳ מציע לו: ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל.״
    משה לא מתפתה. 

     

    באהבה של הורה לבניו, הוא מתפלל ומתחנן על העם, מבקש הזדמנות נוספת. 
    40 יום נוספים, עד א׳ באלול, משה מתפלל ואומר לה׳, 
    אם אתה לא סולח להם ״מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.״
    בתפילה הארוכה הזו, אנחנו זוכים מחילה, לנסיון נוסף. 
    ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ.״

    בעקבות כך מבקש משה מה׳:
    ״וְעַתָּה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, 
    הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ״
    ענה לו ה׳:
    ״מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.
    וַיֹּאמַר: הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.
    וַיֹּאמֶר: אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה׳ לְפָנֶיךָ. 
    וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם.
    וַיֹּאמֶר: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.
    וַיֹּאמֶר ה׳: הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר.
    וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי.
    וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ. 

    וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.
    וַיֵּרֶד ה׳ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה׳.
    וַיַּעֲבֹר ה׳ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
    ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.
    נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה…
    וַיֹּאמֶר: אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. 
    וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ״.
    (שמות, פרשת כי תשא)

    בא׳ אלול עלה משה להר ל40 יום נוספים, עד יום הכיפורים.

    כיום, התפילה הזאת נאמרת כל יום בזמן הסליחות, במשך 40 יום, מא׳ אלול עד יום הכיפורים:

    אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. 
    מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. 
    מַרְבֶּה מְחִילָה לַחַטָּאִים. וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים. 
    עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ. לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל. 
    אֵל הוֹרֵתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. זְכֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. 
    כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו (=משה רבינו) מִקֶּדֶם. 
    וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: 
    וַיֵּרֶד ה׳ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם. וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה׳. 
    וְשָׁם נֶאֱמַר:
    וַיַּעֲבֹר ה׳ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה׳ | ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: 
    נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה: 
    וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

    Share on Facebook
    Share on Twitter
    Please reload