About Mashiv HaRuach אודות מיזם משיב הרוח

משיב הרוח

בסוף ניסן תשפ"ג, אפריל 23, יצאנו כמשלחת משפחתית למצעד החיים בפולין. בראש המשלחת עמד אבי, פרופ׳ לקרדיולוגיה דר׳ צבי קליין, ושאר חברי המשלחת היינו אנחנו - בתו ובנו, בני הזוג שלנו ושבעה נכדים בוגרים. במסע למדנו על עברו של העם היהודי ושל אבי, וחווינו בעוצמה את תחושת הניצחון של ילד רדוף באירופה שחוזר אליה שמונים שנה אחר כך כאב לשבט של 27 צאצאים. ביום הצעדה, חילקה מדריכתנו באושוויץ, איריס מייזליש, לוחות עץ קטנים בעלי ידית. התבקשנו לכתוב או לצייר על הלוח הקדשות לקרובי משפחה או מחשבות הנלמדים כלקח מהשואה. עשינו זאת ואחר כך התחלנו לצעוד במצעד החיים. הצעידה מאושוויץ לאושוויץ – בירנקנאו ארכה כשעה, צעדנו שלובי ידיים, ושרנו שירי נצחון יהודיים לאורך כל הדרך. הצועדים האחרים התרגשו משירתנו, שרו עמנו וצילמו אותנו. כשהגענו לפסי הרכבת שמובילים למחנה המוות הארור, נעצנו את לוחות העץ המוקדשים ליקירנו וגיבורנו שנרצחו בשואה, בין הפסים.

בסוף המסע לפולין, ניגשה אלי המדריכה עם ערימה של לוחות עץ שנותרו בידיה. קחי. היא תחבה לידי. תעשי עם זה יצירת אמנות. כמעט ודחיתי אותם במחשבה שאין לי מקום לעוד דוחק בסטודיו, אך אז נמלכתי בדעתי, והתחלתי לדחוס אותם לתוך המזוודה.

חצי שנה חלפה בין המסע שלנו לפולין לבין הטבח המחריד בדרום. המלחמה שפרצה בעקבותיה, קיבלה את השם חרבות ברזל, אך היו אנשים שביקשו לקרוא לה ״משיב הרוח״. "משיב הרוח" זו תפילה שהעם היהודי מתחיל לומר בשמחת תורה, לפני בוא החורף. זוהי תפילה לבקשה של גשם מרווה וחורף מיטיב, אך ניתן גם להבין אותה בפרשנות אחרת: בקשה להשבת הרוח הטובה שתשכון בקרבנו. רבים מתפללים לכך שהמלחמה הזאת תשיב לעם ישראל את רוחו, את תחושת אחדותו ואת שותפות הגורל והיעוד שלו, כי הרוח שלנו היא שמחזיקה ומחזקת אותנו ומאפשרת לנו לנצח את האויב.

היצירה "משיב הרוח" כוללת 40 ציורים של רגעי ניצחון במלחמה, שצויירו על לוחות העץ שנועדו לסכם את מצעד החיים בין פסי הרכבת באושוויץ. ציירתי במשך 40 יום 40 תמונות המבטאות רגעי נצחון במלחמה. לפי היהדות, המספר 40 מסמל את פרק זמן הנדרש כדי לעבור מעבר מחשבתי שיש בו צמיחה ותיקון (כמו: 40 הימים בהם משה רבינו קיבל את התורה בהר סיני). ליצירה קראתי ״משיב הרוח״ מתוך כמיהה שתפילתנו תתקבל, ומתוך הודיה על כך שזכיתי לחיות בדור שיודע לקום ולהילחם כנגד אויביו. דרכה אני רוצה להודות לה' ולמייסדי המדינה על תקומתה של מדינת ישראל ולהתפלל על המשך קיומה.

Return of the Spirit

In April of last year, my family embarked on a mission as part of March of the Living in Poland. Leading the delegation was my father, Professor of Cardiology, Dr. Zvi Klein, joined by his daughter and son, our spouses, and seven adult grandchildren.

During that journey, we learned about the history of the Jewish people and my father’s personal history. Each of us were gifted the opportunity to experience profoundly the victory of a child who escaped Europe during the war, returning eighty years later as the patriarch of 27 descendants.

On the day of the march, our guide at Auschwitz, Iris Meiselish, handed each of us small wooden boards with handles. We were asked to write dedications to the Holocaust victims on the boards. We did so, and then we began the march. During the march, a one-hour walk from Auschwitz to Auschwitz - Birkenau, we held hands, singing Jewish victory songs the whole time. The other marchers that day were touched and joined in our singing.

When we reached the tracks leading to the cursed death camp, we planted the small wooden boards dedicated to our beloved and heroic family members who perished in the Holocaust between the tracks.

At the end of the journey in Poland, Iris, our guide, approached me with a pile of leftover wooden boards. "Take them," she said, "You’re an artist, turn them into art." I almost rejected them, thinking I had no space left in my studio, but then I reconsidered and began to pack them into my suitcase.

Six months passed between our journey to Poland and the horrific massacre in the south. The military operation that ensued was dubbed "Operation Iron Swords," but there were those who wanted to call it "Mashiv HaRuach". "Mashiv HaRuach" is the prayer the Jewish people begin saying on Simchat Torah, a prayer for abundant rain and a good winter, but it can also be understood differently: it literally means "Return of the Spirit", and today, we are in a war that will restore the spirit of the people of Israel and their sense of unity. Their shared destiny and purpose. Our spirit is what sustains and strengthens us, enabling us to overcome the enemy.

I named this series "Return of the Spirit”. The project consists of 40 paintings of moments of victory in the war, painted on those wooden boards intended for the tracks at Auschwitz. I painted for 40 days, depicting 40 scenes, as in the number of 40 days required for a process of growth and repair as we find in the Bible passages of 40 days, such as the 40 days when Moses received the Torah at Mount Sinai, Elijah's journey to Horeb, Jonah's prophecy to Nineveh, "Yet 40 days, and Nineveh shall be overthrown," or the 40 days of the flood.

These 40 panels remind us of the intractable spirit of our "stiff necked people" and the traditions that have given us strength and our unique identity throughout the ages.